רש"י על קידושין י׳

1 מודה לענין קנס - אע"ג דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה לענין קנס בשאינה ארוסה מודה דכולהו משלמי:

2 לבדו - קרא יתירא הוא דהא כתיב דברים כ״ב:כ״ו ולנערה לא תעשה דבר:

3 שניהם שוים - בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה:

4 האי סברא - דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו' מנלן:

5 תחילת ביאה קונה - באירוסין:

6 אי נמי לכהן גדול - אם מותר לקדש בביאה אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר ואם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין ואסירה ליה דכתיב ויקרא כ״א:י״ד בתולה מעמיו יקח:

7 ביאה אירוסין עושה כו' - המקדש בביאה מי הויא הך ביאה כנשואין או אינה אלא כשאר אירוסין:

8 ואינו יורשה כו' - דקי"ל יבמות דף כט: אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה:

9 ומקבל את גיטה - אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה:

10 פירות - מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה:

11 קתני - קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי:

12 כי קתני נשאת אשארא - אכסף ושטר דאין עושין נשואין אבל ביאה לעולם אימא לך דנשואין עושה:

13 מתקדשת בביאה - מדעת האב אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה:

14 קנאה - ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט:

15 וחייבין עליה משום אשת איש - אם קיבל בה אביה קדושין:

16 ומטמאה את בועלה - כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב ויקרא ט״ו:כ״ד ותהי נדתה עליו:

17 לטמא משכב תחתון כעליון - שעושה בועלה מושב ומשכב אפי' עשר מצעות אבל לא להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמשכבה של נדה עצמה אלא לטמא אוכלין ומשקין כעליונו של זב וכן מפרש לה במס' נדה דף לב: אבל פחותה מבת שלש שנים אינה מטמאה את בועלה אלא טומאת ערב כנוגע בעלמא:

18 נישאת לכהן - קס"ד שנכנסה לחופה לנישואין אוכלת בתרומה אבל פחותה מבת ג' שנים אין חופתה מאכילתה הואיל ואין ביאתה ביאה:

19 והיא פטורה - לפי שאינה בת עונשין:

20 אי הני נישואין - האי מתקדשת בביאה דתנא ברישא אי לכהן הוי אוכלת בתרומה:

21 שאין ביאתה מאכילתה - אם בא עליה כהן ולא קנאה בכסף אינה אוכלת דבעינן קנין כספו וקדושין נמי לא תפסי בה שתהא מקודשת לו בביאתה שהרי היא כחמור עם הדומה לחמור:

22 כספה מאכילתה - דכתיב ויקרא כב קנין כספו הוא יאכל בו:

23 זו שביאתה מאכילתה - קס"ד השתא דביאה עושה נישואין כדמפרש ואזיל ונישאת פשיטא ליה דאכלה דנפקא ליה בספרי מכל טהור בביתך יאכל אותו והך דבן בג בג התם תני לה:

24 היכי דמי - דיליף כסף מביאה אי נימא ביאה שלאחר חופה ויליף מיניה כסף שהכניסה אחר כך לחופה:

25 בתרוייהו אכלה - ומאי אבל מה אעשה דקאמר:

26 אלא בביאה שע"י חופה - וקא יליף מיניה כסף שלא על ידי חופה היכי יליף לה מיניה הכא תרתי והכא חדא:

27 מאי שנא - ביאה דפשיטא ליה:

28 ומאי שנא - כסף דמספקא ליה:

29 ואפילו ע"י חופה - דהא לאו בת נישואין היא:

30 משום דעולא - דאמרי' בריש פירקין קידושין דף ה. שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה:

31 לא שייר בקנינה - אחר שנתן הכסף אין הקנין חסר כלום:

32 הכא שייר בקנינה - דאכתי מיחסרה מסירה לחופה לענין ליורשה וליטמא לה:

33 רבינא אמר - מהכא ליכא למיפשט דנישואין עושה דהא אפילו אירוסין עושה אכלה מדאורייתא וכסף נמי מדאורייתא אכלה:

34 ומדרבנן הוא דשלח ליה - הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה מדרבנן הוא דאסר לה:

35 משום סימפון - שמא ימצא בה מום ונמצאו קידושי טעות:

36 סימפון - כל דבר המבטל דבר קרוי סימפון שלו כגון שובר הוי סימפון של שטר בשנים אוחזין ב"מ כ. וכאן קורא סימפון דבר המבטל את הקידושין או את המקח של עבד:

37 ומדרבנן הוא דשלח ליה - הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה מדרבנן הוא דאסר לה:

38 אי אתה יודע - בתמיה:

39 זו שביאתה מאכילתה - דבנישאת מודה דלא חיישינן לסימפון דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וידע וקבל עליו:

40 אבל מה אעשה כו' - ולקמיה פריך מאי בינייהו הואיל וסוף סוף לא אכלה: